מה אני עושה כשאני מחכה להצטרף לרגל שלי במירוץ - המקצה הראשון - פורטסמות' לפוארטו שרי - הספרינט הימי

עד להגעתי לפונטה דה אסטה להשתתף ברגל השנייה ובמקצה השלישי של מירוץ קליפר חשבתי לשתף אתכם מה אני עושה בהקשר הישיר של המירוץ.

אז דבר ראשון אני עושה הרבה יותר ספורט מאז שנרשמתי למירוץ. מעבר ליכולת הפיזית של הרמת המפרשים, משיכת המיתרים של המפרשים וכו'... אני בטוח שהספורט שאני עושה מועיל ליכולות המנטליות והרגשיות. ככל מירוץ ובמיוחד מירוץ מרתוני כזה, מסיימים את היום תשושים. מבחינה רגשיות עדיך להיות תשוש פחות (בשל היכולת הפיזית) מאשר תשוש יותר.

אז במיוחד למרוץ, למדתי לשחות חתירה! מה שלא הצלחתי לעשות עד לאחרונה. בנוסף לשיחה, אני הולך לחדר כושר, לאחרונה התחלתי גם לשייט בסאפ בכנרת (איזה כיף שאתה גר ליד הכנרת) וכמובן מאוד חשוב, יוגה: גם למתיחת השרירים אבל גם לשיפור היכולות המנטליות.

ועכשיו נוסף דבר נוסף: מעקב די צמוד אחרי מצב היאכטות ב-Race Viewer (אין מושג איך לתרגם את זה לעברית) ועל זה בעצם באתי לספר לכם היום.

הדיווח נכון ליום שישי 8/9 בשעה 13:00 שעון ישראל (10:00 באזור זמן האוניברסלי UTC).

כרגע היאכטות נמצאות בישורת האחרונה לסיום המקצה הקצר בין תחילת המירוץ (ואיזה ארוע זה היה) לבין פוארטו שרי שנמצאת בדרום ספרד. אני לא אהיה כנה אם לא אומר שאני קצת מאוכזב שהקבוצה שלנו Washington, DC נמצאת במקום השמיני. אלא אם כן לחנה וקאמרון יש איזה שהוא ארנב בשרוול, במקרה הטוב נוכל לסיים במקום השביעי.

אבל יש סיכוי שנוכל להשיג נקודות נוספות. 

במפה מימין אפשר לשים לב שהיאכטות נמצאות בין שני קווים אדומים, אחד בצפון ואחד בדרום. האזור הזה נקרא אזור הספרינט הימי. שלושת היאכטות שיעברו את הדרך בין שני הקווים בזמן הקצר ביותר (על השעון), יקבלו שלוש נקודות, שתי נקודות ונקודה אחת.

אל תטעו. כשמדברים במירוץ כזה על ספרינט, מדובר על מרחק של כ- 180 מיילים ימיים בקו ישיר (324 ק"מ). גם אם היאכטות היו שטות בקו ישיר בין שני הקווים במהירות של 9 קשרים, היה לוקח להן 20 שעות לעבור את המסלול.

אל זה מתווספים שני פקטורים נוספים:

• רוח דרומית: הרוח מגיע כמעט בדיוק מהדרום. מכיוון שמפרשית לא יכולה לשוט ישירות מול הרוח, היאכטות חייבות לשוט בזיגזגים. פעם במפנה ימני לרוח (כלומר שהרוח נמצאת מול היאכטה בזווית מהצד הימני) ופעם במפנה שמאלי.
• אזור רוחות צר: הרוחות הטובות מתמקדות באזור צר בצד המזרחי של המסלול, מה שאומר שהמפרשיות צריכות לבצע סיבוב (שינוי זוית הרוח) יחסית בתדירות גבוהה. לא רק שהאזור צר אלא שהוא הולך ומצר כל הזמן. מה שמגדיל את תדירות הסיבובים.

לכן, מדובר כאן על אתגר גם בתחום הטקטי וגם בתחום הטכניקה של תפעול היאכטה.

מבחינה טקטית, הצוות צריך לזהות היכן מנשבות הרוחות הטובות ביותר (חזקות אבל לא יותר מדי) ולקבוע מתי נכון לעשות סיבוב או לשנות כיוון.

מבחינה טכניקה, הצוות צריך לכוון את המפרשים נכון ולבצע סיבובים באופן היעיל ביותר את הסיבובים עם מינימום איבוד זמן.

מניסיוני באימון הרביעי, חנה וקאם יודעים לשמור על מהירות גבוהה בזוויות חדות לרוח, כך שאני מקווה שהיאכטה שלנו תהיה בין שלושת היאכטות שעוברות את הספרינט הימי בזמן הקצר ביותר. מחזיק להם אצבעות.

לסיכום: הספרינט הימי הזה ארוך ומורט עצבים.